החלטה בתיק ת"א 31984-10-10

1.         תיק זה עניינו תביעה לסעד הצהרתי, בעניין בעלות בציוד לייצור שמן זית, שהגיש התובע נגד הנתבעים.  בעבר ניתן במסגרת תביעה זו צו מניעה האוסר דיספוזיציה בציוד.

הציוד מאוחסן בשטח אשר שכרו בעבר הנתבעים ממנפטת הצפון (להלן: "המנפטה").

בין לבין, במסגרת תיק תא"ח 3452-10-10 ניתן פסק דין לפינוי הציוד, תוך שנקבע כי נוכח צו המניעה הקיים בתיק זה, יפנו הצדדים לבית המשפט זה למתן הוראות (להלן: "פסק הדין לפינוי").

2.         בהחלטתי מיום 25.5.11 ובעקבות בקשה לצו עשה שהגיש התובע בתיק זה, נקבעו תנאים להעברת הציוד לחזקת התובע. נקבע כי ככל שהתובע לא יעמוד בתנאים שנקבעו, יפעלו התובע והנתבעים לאיתור מקום חלופי לאחסון הציוד. התובע לא עמד בתנאים שנקבעו להעברת הציוד לחזקתו וגם בקשת רשות ערעור שהגיש על אותה החלטה, נדחתה. משכך, היו אמורים התובע והנתבעים לאתר מקום חלופי, בהסכמה, לאחסון הציוד.

3.         בד בבד הפכה עצמה המנפטה לצד "פעיל" בתיק זה וזאת מבלי שניתנה כל החלטה לצרפה לתיק. המנפטה החלה להגיש בקשות רבות לתיק ולהופיע לדיונים. ראה לדוגמא החלטתי מיום 14.5.11 על פיה כבר קבעתי, כי אינני מביעה עמדה באפשרות המנפטה להגיש בקשות בתיק בו אינה צד (רק נוכח העובדה שהפנתה לפסק דין לפינוי ולצורך למתן הוראות, נוכח צו המניעה בתיק זה, העברתי בקשתה לתגובה). כן ראה החלטתי מיום 1.9.11 בה הבהרתי כי תיק זה עניינו תביעה לסעד הצהרתי בין הצדדים ולמנפטה אין מעמד לחזור ולהגיש בקשות בתיק.

            בדיון קדם משפט שנקבע ליום 5.9.11 ולמרות שהמנפטה אינה צד לתביעה דנן, התייצב בא כח המנפטה לדיון והתעקש לשוב ולטעון לעניין מצוקת המנפטה מאחר שהציוד טרם פונה. בדיון טען ב"כ המנפטה כי שני הצדדים מסכימים לצירוף המנפטה לתביעה זו ולכן הוריתי לצדדים להגיב לטענה זו. תגובת הנתבעים לבקשה כללה בקשה לצירוף נוסף של מנהל מקרקעי ישראל כבעל דין ובקשה לאיחוד דיונים בין תיק זה לתיק נוסף המתנהל בין הנתבעים לבין המנפטה. המדובר בתביעה אחרת שהגישה המנפטה לפיצויים בגין טענותיה להפרת הסכמי השכירות שנחתמו עם הנתבעים (לרבות אי תשלום דמי שכירות, שינויים במושכר, נזקים למושכר וכיוב').בתביעה שכנגד שהוגשה באותו הליך, נתבע גם מנהל מקרקעי ישראל.

4.         דומני שאצל המנפטה וכן אצל הצדדים, נפל חוסר הבנה ממשי בעניין מהות ההליך שבפני ואשר עניינו מחלוקת של מי הבעלות בציוד: של התובע דכאן, או של הנתבעים דכאן.

המחלוקת בין הנתבעים לבין המשכיר במושכרו אחסנו את הציוד אינן רלוונטיות ואינן שייכות למחלוקת בעניין תביעה זו לסעד הצהרתי. הטענות הדדיות בין המנפטה לנתבעים ולמנהל מקרקעי ישראל בעניין יחסי השכירות בין הצדדים, אינן שייכת כלל למחלוקת בעניין הבעלות בציוד. המדובר בנושאים שונים, בצדדים שונים ובעדים שונים לחלוטין ואין כל מקום לסרבל את הדיון בעניין הספציפי שבפני, במחלוקת אחרת ונפרדת, שנפלה בין הנתבעים למנפטה.

5.         גם לבקשת המנפטה להצטרף כצד להליך אין כל מקום. על פי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד, רשאי אמנם בית המשפט לצוות על הוספת צד להליך ואולם זאת ככל שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ביעילות ובשלמות בשאלות הכרוכות בתובענה.

            המבחן כפי שנקבע בפסיקה הינו מבחן "השאלות הכרוכות בתובענה" וראה רע"א 266/88 סאן אנטרנשיונל לימיטד נ. מדינת ישראל פ"ד מ"ב 2 206:

            " כך המצב גם אם בוחנים את הסוגיה ע"פ תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, כפי שעשה השופט המלומד, אף כאן מן ההכרח הוא שיהיה מדובר בשאלות "הכרוכות בתובענה" כדי להצדיק את הפעלתה ובעניינינו, אין המדובר בשאלות כאלה. אומר על כך זוסמן בספרו הנ"ל בע"מ 181: "... הטעם לכך הוא כי "השאלות הכרוכות בתובענה" פירושן, הפלוגתאות העולות מן התביעה כמו שהוגשו ("בתבענה") ולא הפלוגתאות מתביעה אחרת שהתובע יכול היה להגישה. אם יאבה התובע, יתבע את לוי בתביעה אחרת, לכן כמובן הוא רשאי. בענייננו, לא ניתן בשום פנים לומר כי השאלות העולות בתביעה הנוספת הינן פלוגתאות העולות מן התביעה המקורית ולפיכך מקומן להשקפתי בתביעה נפרדת".

            במקרה דנן, השאלות הכרוכות בתובענה הינן שאלות הנוגעות לבעלות בציוד, נסיבות רכישתו, מימונו, השימוש בו וכיוב' כמפורט בכתבי הטענות.

המנפטה, מנהל מקרקעי ישראל, או כל גוף אחר, אשר הנתבעים נמצאים עימו בהליכים משפטיים אחרים, ביחס ליחסי שכירות שהתקיימו ביניהם, אינם רלוונטיים ואינם מעורבים במחלוקת שנפלה בין הצדדים לעניין הבעלות בציוד. אציין כי בפסיקה נקבע שאפילו במקרה שגורם היה מעורב כשליח או כנציג מטעם אחד הצדדים, אין לצרפו לצד להליך:

            "כאשר פלוני תובע מאלמוני החזרת רכושו בטענה שפלמוני העביר לו את הנכס בלא שהיה מוסמך לכך, בעלי הדין הם פלוני התובע ואלוני הנתבע. נוכחותו של פלמוני במשפט יכולה להיות דרושה כדי שיעיד, אך אם אין מבקשים כל סעד ממנו, צירופו בוודאי אינו דרש "כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה..." (ע"א 15/67 זלצר נ. עזבון זלצר פ"ד נ"א (2) 694).

            במקרה דנן, אין כל מעורבות של המנפטה במחלוקת שנפלה בין הצדדים לעניין הסעד ההצהרתי. כל מבוקשה של המנפטה הוא ליישם את פסה"ד לפינוי שניתן בהליך אחר שהתקיים בינה לבין הנתבעים. משכך בוודאי שהמנפטה אינה צד דרוש לתביעה זו ואין לצרפה כצד לתביעה זו.

            לאור האמור אני מורה למנפטה לא להגיש בקשות נוספות לתיק. מובהר למנפטה כי הדיונים שיתקיימו להבא בתיק זה הינם דיונים לגוף התביעה וככל שתבחר להתייצב לדיונים למרות שאינה צד להם, לא תינתן לה האפשרות ליטול בהם חלק.

6.         יחד עם זאת, מאחר שהציוד טרם פונה וטרם הועבר למקום חלופי, נדרשות הוראות אשר יאפשרו פינוי הציוד תוך הבטחת שמירת הציוד, בהתייחס לצו המניעה הקיים בתיק.

 בעניין זה ניתנות הוראות כדלקמן:

            התובע הודיע כי אינו מתנגד להעברת הציוד  על ידי הנתבעים ואולם הוסיף תנאים הנדרשים לטענתו: כי הציוד יבוטח וכי ב"כ נתבעים 1-3 ימונה כנאמן על הציוד ויפקיד התחייבות עצמית מתאימה לקיום התנאים. לא מצאתי כי צו המניעה בעבר כלל תנאי על פיו ב"כ הנתבעים ימונה כנאמן או יפקיד התחייבות. יחד עם זאת ולאור צו המניעה שניתן בעבר, האוסר כל פעולת דיספוזיציה בציוד, אני מורה לנתבעים להמשיך הביטוח גם במקום אליו יועבר הציוד.